אפרת פלד יו"ר קבוצת אריסון – 100 המשפיעים של 2018

אפרת פלד בדה מרקר

הנה דוגמה מצוינת לכך שחיבור נכון לאנשים הנכונים בזמן ובמקום המתאים יכולים להזניק קריירה מקצועית: לפני כ־17 שנה היתה אפרת פלד סמנכ"לית כספים ברשת בתי ההארחה והמסעדות מובנפיק, שנקלעה לקשיים. אבל אז היא פגשה בשרי אריסון, שהיתה בעלת הזיכיון המקומי להפעלת הרשת. מאז הקריירה של פלד התקדמה מהר ובכיוון אחד: למעלה.

בתום קדנציה קצרה במובנפיק, מונתה פלד לנהל את הקרן המשפחתית של משפחת אריסון. בתקופה מסוימת, כאשר אריסון עזבה את הארץ לפלורידה, הצטרפה אליה גם פלד. לאחר ששלמה נחמה מכר לאריסון את אחזקותיו באריסון אחזקות וחדל לכהן כיו"ר בנק הפועלים, אריסון הציבה את פלד בקדמת הבמה, ובמארס 2006 מינתה אותה למנכ"לית אריסון אחזקות והשקעות. בסוף אותה שנה מונתה פלד לדירקטורית בשתי חברות מרכזיות של קבוצת אריסון: חברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי, ובנק הפועלים. היא משמשת גם כדירקטורית בחברות אחרות מקבוצת אריסון: מלח הארץ (תעשיות מלח) ומיזם המים מיה, שלא מתרומם בינתיים.

מאז 2007 מעמדה וכוחה של פלד בקבוצת אריסון הלך ומתעצם. למעשה, כיום שום מהלך מהותי בהפועלים, ועד לא מכבר גם בשיכון ובינוי, לא עובר בלי אישורה. היו אלה שנים רוויות אירועים בקבוצה, שספגה לא מעט אש בעקבות הסתבכויות שונות, ופלד היתה שם. היא שימשה דירקטורית בהפועלים ב־2008, כאשר התברר כי הבנק הסתבך בהשקעה כושלת במכשירים פיננסיים מורכבים מגובי נדל"ן, בעיצומו של משבר פיננסי גלובלי – מהלך שהסב לבנק הפסד של יותר ממיליארד דולר. לאחר מכן, ב־2009 התייצבה פלד לצדה של אריסון במאבק החזיתי מול נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו, שדרשו להדיח את דני דנקנר מתפקיד יו"ר הפועלים. דנקנר הורשע לבסוף ונידון למאסר בפועל. פלד שימשה כדירקטורית בהפועלים גם בתקופה שבה הבנק מצא את עצמו מסתבך עם אשראי בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים ללווים גדולים, בהם אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, מוטי זיסר, שאול אלוביץ', יוסף גרינפלד, לב לבייב ואחרים, שהסבו לו הפסדים לא מבוטלים.

לאחר עזיבתם של דני דנקנר ושתי דמויות נוספות שהיו מקורבות לאריסון – הדירקטוריות איריס דרור ואירית איזקסון – התחזק מעמדה של פלד והשפעתה גברה, על אף שהיא לא היתה מעוניינת לקבל תפקיד ביצועי בקבוצה, כמו מנכ"לית או יו"רית, שכן הדבר היה כרוך בהגדלת החשיפה התקשורתית שלה. בעיקר, הוא היה מגביל אותה מליהנות משכר נאה ובונוסים מפנקים שהגיעו לפי הערכות בשנה שעברה ל־5 מיליון דולר. במצטבר, נהנתה פלד בעשור האחרון מחבילת תגמול של יותר מ־100 מיליון שקל.

פלד עומדת בראש קבוצה שמייצגת את הסתירה הגדולה ביותר שניתן לדמיין בין תדמית למעשים בפועל. כלפי חוץ, קבוצת אריסון מציגה את עצמה כמי שמקדמת שינוי חיובי ופועלת למימוש עשיית הטוב באמצעות עסקים מבוססי ערכים והשקעות חברתיות; ואולם בתוך הקבוצה – שעד מכירת שיכון ובינוי לנתי סיידוף ב־1.1 מיליארד שקל, שלטה בשתיים מהחברות הגדולות במשק – פרשה רודפת פרשה.

בין החמורות שבפרשות אלה ניתן למנות את בכירי שיכון ובינוי החשודים כי שיחדו פקידי ממשל באפריקה בעשרות מיליוני דולרים – פרשה שבגינה נחקרו לפני כמה שבועות פלד ואריסון במשך שעות ארוכות ביחידת להב 433, תחת אזהרה. לכך מתווספות ההסתבכויות של בכירי בנק הפועלים – המנכ"ל ציון קינן, שפרש מהבנק כשבאוויר ריחפו חשדות בהטרדה מינית ובתשלום דמי שתיקה של מיליוני שקלים לעובדת הבנק שהתלוננה עליו, ומעללי דני דנקנר שישב בכלא פעמיים. בימים אלה נמצא הפועלים בעיצומה של חקירת מס בגין חשד לסיוע ללקוחות אמריקאיים בהעלמת מס, פרשה שעלתה עד כה לבנק כ־500 מיליון דולר, ועלולה לעלות לו עוד מאות מיליוני דולרים.

בינתיים פלד ממשיכה לשמור על תדמית הטפלון. יהיה מעניין לראות האם התדמית הזאת תישאר שלמה גם לאחר שיתבררו החשדות בפרשת שיכון ובינוי.

מקור – דה מרקר